מדידות מה-BuySide

רק שני סוגים של יזמים…

240px-United_States_Securities_and_Exchange_Commission.svgפרשיית הקפאת חשבונות פלוס500 (באנגליה, האייקון מימין להמחשה בלבד), והקריסה הנלווית במחיר השוק, מלמדת את היזמים (ואת עורכי-הדין שלהם) שיעור מצוין.

במהלך השנים בהן אני רואה מקרוב איך צומחים עסקים, אני נתקל לא פעם ביזמים שבוחרים בצמיחה מהירה תוך מתן דגש נמוך לכללי אסדרה והנחיות (ברורים יותר או פחות) שקבע הרגולטור, ומאידך ביזמים שעומדים על קוצו של יוד בכל הנוגע לציות לרגולטור.

הראשונים תמיד ימצאו להם בשוק חיזוק משפטי פרטי. תמיד יהיו עורכי-דין שיספקו פרשנות מרחיבה (שלא לומר אגרסיבית) לאסדרה.

הגישה שלי לעומת זאת, תמיד, נוטה לאחרונים. וההמלצה שלי היא להתעמת עם הרגולטור אקס-אנטה במקום אקס-פוסט.

זאת אומרת, אם יש ספק מסויים (ספק אמיתי), אזי יש לבקש את הנחיות הרגולטור, לפני הפעולה, ולא להסתמך על חוות-דעת פרטית שמשקלה (האזרחי, להבדיל מהפלילי) נמוך מאוד, אם בכלל קיים, בשעת מבחן.

עסק חייב לעמוד על רגליים יציבות מאוד, מהיסוד. כשהוא יגדל, עיני הרגולטור יכוונו אליו, ואם קיימת בעיה כלשהי, העסק יתמודד עם מצב לא פשוט.

הדבר נכון במיוחד בתחום הפיננסי, בו קיימות רשויות נשכניות ולא ממש גמישות.

ראינו את זה כמה פעמים גם בארץ, בהקפים לא ממש גדולים כמו פלוס500, אבל עדיין משמעותיים.

והנה מגיעה הפצצה של פלוס500 – חברה צומחת, בענף פיננסי בעייתי משהו, עם עשרות אלפי לקוחות ריטייל עליהם הרגולטור מרגיש צורך מיוחד לפרוש שמיכה פטרנליסטית.

אני בטוח שהם גיבו את עצמם בחוות-דעת מכאן ועד הודעה חדשה. מה זה עזר להם?! בסוף הרגולטור הגיע, דרש בדיקה חיצונית, מצא את מה שמצא, ועצר הכל.

לוקח 20 שנים לבנות מוניטין ו-5 דקות להרוס אותו… אתם יודעים מי אמר את זה.

12 thoughts on “רק שני סוגים של יזמים…

  1. איק מרקר

    לא, עודד, אני חושב שאתה טועה בחד-צדדיות בה אתה מציג את הנושא.

    ראשית, ברור שיש מתח (כמעט מובנה) בין היזם, בעיקר בשדות הנתונים לרגולציה, ובין המחלקה המשפטית. היזם תמיד ישאף לפרוץ קדימה, גם במחיר של פריצת גבולות, והעו"ד / יועץ משפטי ירסן אותו.

    הבעיה היא שלא תמיד הרגולטור צודק, ולעיתים הוא גם משנה את דעתו. אני יכול לחשוב על עשרות מקרים – החל משירות ALIPAY של ג'ר מא, מעלי-באבא, שהוקם "לפני" שהרגולטור החליט (ועוד בסין, לא מקום שכדאי לזלזל ברגולטור) אם מותר ואיך, וכלה בנושא הפוקר בארה"ב (משחק מזל או כישורים).

    ישנם מספיק דוגמאות שבהם הסיכון השתלם.
    רק בדיעבד ניתן להגיד שווה או לא, אבל זהו חלק מהמשחק בענפים מסויימים.

  2. עדו מרוז

    אני מסכים שעדיף להיות בית שמאי מבית הילל, אבל כמו שעו"ד חכם פעם אמר לי – "יש הרבה אנשים חפים מפשע בבית הכלא", אז הדבר נכון גם להסתבכות עם רגולטורים.

    גם באפט, שמקפיד מאוד לעבוד עמוק בתוך החוק, הסתבך מספר פעמים עם הרגולטורים. לפני כעשור הוא הסתבך עם עסקאות ביטוח רטרואקטיביות שעשה עם AIG, ולדעתי הוא יצא בלי פגע רק בגלל המונטין שלו. כשהוא היה צעיר יותר הוא היה קרוב מאוד להסתבכות מאוד משמעותית בגלל מבנה ההחזקות של החברות שלו.

    http://abcnews.go.com/Business/Retirement/warren-buffetts-biggest-blunders/story?id=10627700

    דיימון סגר עם הרגולטורים (בלחיצת יד) שהם לא יתבעו את JPM על מעשים שנעשו בבר-שטרן ו WM, ועדיין תבעו אותם על ימין ועל שמאל.

    מה שאומר שהשוטר לא תמיד צודק, ולפעמים גם צדיק יכול להיכנס לבית הסוהר.

  3. אריק

    ואני נחשפתי ליותר ממקרה אחד שבו הדרך להגהנום רצופה כוונות טובות. הרגולטור לא תמיד יודע מה הוא רוצה וכללי המשחק משתנים בדיעבד.
    אבל מסכים שעדיף להיות בבית שמאי.

  4. יואב

    ישנם דוגמאות חיוביות ושליליות לכאן ולכאן. הדוגמא הכי חיובית לאקס-פוסט בשנים האחרונות זה מה שעושה חברת Uber בעולם. בנו מודל ללא אישורים רגולטוריים (מעולם לא היו מקבלים אותם אקס-אנטה) שאומר בעצם שככל שהחברה תגדל והשירות ינוצל על ידי יותר ויותר אנשים, כך יהיה קשה יותר לרגולטור לבלום את החברה ולבסוף יגיעו להסכמות כאלה ואחרות. זה מה שעושה Uber בעולם ולצערה תקועה כיום בישראל בגלל הצורך לקבל אישורים משר התחבורה אקס-אנטה. יצרו חברה בשווי 50 מיליארד דולר מהאסטרטגיה הזאת…

  5. עומרי ולורט

    אתה קצת מבלבל. יתכן שפלוס500 עוד תסתבך עם הרגולטור על מהות השירותים שהיא מציעה, אבל ההסתבכות הנוכחית היא על עניין מצד שלישי – ציות לחוקי מניעת הלבנת הון.

  6. עודד Post author

    ל-5: לא יודע אל מי מכוון הבלבול, אבל לחוקי מניעת הלבנת הון יש רגולטור, והוא מאוד נשכני, ומי שמכיר את ההליכים לפתיחת חשבון אמריקני יודע שלא מתעסקים עם הרגולטור הזה, ופלוס500 (על פניו) עיגלה פינות מולו…

    ל-4: את הסיפור של uber אני מכיר רק שטחית, אבל החברה לא נכנסה למקום בו אסור לפעול על פין דין. היא ניצלה לאקונות במדינות מסוימות. זה שונה מלפעול בניגוד להוראות.

    ל-2: בעסקים מורכבים הרבה פעמים אין תשובות פשוטות, וכמובן אם אתה "גדול מדי" (כמו דיימון) אתה יכול לחמוק מעונש.

    ל-1: אני לא מדבר על מתח בין יזם לבין עו"ד, אני מדבר על שיתוף פעולה ביניהם, במקום שיתוף הרגולטור. נתקלתי בהמון דוגמאות כאלה, וזה עובד עד שזה מפסיק לעבוד. עשוי להצליח, אבל סטטיסטית לא נכון לפעול כך, כשהאיום הוא שבירת העסק. כמו רולטה רוסית – אתה תצא חי במרבית הפעמים… לגבי עליפיי – לא מכיר את הסיפור, אבל את הסיפור של הפוקר אני מכיר מקרוב מאוד. ושם הבעיה לא היתה רגולציה. חברות הפוקר מצאו להן את המדינות בהן מותר להם לפעול. הבעיה שם היתה אחרת – שלא שיתפו את הדוד-סם ברווחים והדוד התעצבן.

  7. איתמר

    גם אני מעדיף להתקדם לאט אבל בטוח, ומכיר גם את החברה שרצים קדימה בלי לחשוב פעמיים והצמיחו לא מעט חברות לאחרונה תוך הליכה בתחום האפור.

    מאידך בא לא נעשה אידיאליזציה של רגולטורים. מספר פעמים ראיתי רגולטורים שנמנעים ממתן תשובה למקרים מוסוימים, רשויות שמפיצות הנחיות סותרות ואפילו מקרים בהם הרגולטור מטיל סנקציות למרות שפעלו על פי הוראותיו המפורשות. הלוואי שהיינו בעולם שהגולטור מספק קווים ברורים שקובעים מה ניתן לעשות (אח"כ היה אפשר לדבר על ההגיון בקווים אלה אבל כרגע אפילו קווים בלתי הגיוניים לא תמיד קיימים).

  8. פיליפ

    למיטב הבנתי הבעיה הייתה שהחברה בדקה את זהות המפקיד ומקור הכסף רק כאשר הלקוח ביקש למשוך כסף. קשה לי להאמין שמישהו הלבין בצורה הזו כסף, כי בכל מקרה צריך לספק מסמכים בבקשה משיכה.
    ובכל מקרה, החברה הגיעה לפני שבוע לשווי מצחיק של 200 מיליון דולר כאשר בקופה שלה היו קרוב ל100 מיליון, ומאחר ו50% מההכנסות מגיעות משווקים אחרים ולא נפגעו, גם אם החברה תרוויח 40-50 מיליון, עדיין משתלם, למרות הבעיות.

  9. eranbenhorin

    פיליפ, מה עם קנס ו/או פגיעה במוניטין שתשפיע על הטריטוריות האחרות?

    1. עומרי ולורט

      ל-9, על פי שיחות שקיימתי עם בכיר לענייני אנטי-הלבנת הון וציות מהתעשייה, הקנס יכול להגיע ל-600 פאונד למשתמש שטוען שנעשה לו עוול (ומקבל את מבוקשו באופן כמעט אוטומטי), סה"כ עד כ-10 מיליון פאונד עבור 17K משתמשים. בהנחה יותר סבירה ועדיין שמרנית שחצי מהמשתמשים ינצלו זאת אנו מגיעים לפחות מעשירית מהמזומן נטו של החברה.

      לגבי הקנס שיגבה הרגולטור – מקרי קיצון מהעבר כללו קנס חד ספרתי גבוה בדולרים.

      לגבי המוניטין אצל הלקוחות – זה מזכיר לי את התביעה שהגיש איתמר בן גביר בשנות ה-90 בגין פגיעה בשמו הטוב בתכנית פופוליטיקה. בית המשפט דן בקצרה בשאלת הוצאת הדיבה ומצא שטענתו של בן גביר מוצדקת. ואז עבר לדון במידת הנזק וקבע שלבן גביר אין שם טוב שיש לפצותו בגין פגיעה בו ופסק לו שקל אחד פיצוי.
      צריך לזכור שחלק לא מבוטל מלקוחות החברה ודאי רואים פרסומת מבלי ששמעו עליה מעודם, פותחים חשבון, משחקים בו תקופה וממשיכים הלאה. בכלליות שמן של רוב החברות מהתחום אינו מבריק.

      יש אחזקה.

  10. פיליפ

    לגבי הקנס, אני זוכר שלפני כמה חודשים נכנסתי לאתר של הרגולטור להסתכל איזה עונשים הם מטילים, היה שם בנק מסויים לא רק שנחשד בסייע להלבין הון, אלא שחלק מהלקוחות נחשבו "חשופים פוליטית" כלומר סיוע פיננסי לארגוני טרור.
    הקנס שהם הטילו היה בגובה 4 מיליון פאונד.
    חוץ מזה, אם ניקח כל בנק בערך בעולם לאחר המשבר של 2008, שכל הרפש יצא החוצה, והיום אותם לקוחות עדיין עושים עסקים עם בנקים להשקעות. כך שלדעתי שנה אחרי שהסיפור הזה יסיים, כבר אף אחד לא יזכור מה היה. כמובן זו רק דעתי האישית ויש לי החזקה.

    1. Eli

      יש הבדל בין עת משבר כשכולם נתפסים עם המכנסיים למטה לבין סיפור בודד.
      אבל זה נכון שגם במקרים כאלה הזכרון הקולקטיבי קצר בד"כ.

כתיבת תגובה