ספט' 22 2009
אסקייפיזם טכנולוגי
כשחברה (או משקיע) רוכשת חברת טכנולוגיה היא בעצם קונה לופט-גשעפטן. הקניה היא של רעיון ואנשים. זה אומנם נכון בכל חברה בעלת חפיר, שבה ההנהלה היא זו שהופכת את ההשקעה לכדאית, אך במקרה של חברות טכנולוגיה, הנהלה טובה היא רק חלק מהענין. צריך לוודא שהאנשים (מתכנתים, מהנדסים וכו') ישארו. בעיה שניה היא לוודא שהטכנולוגיה הנרכשת אכן תשאר בחברה.
בסיפור שנפרוש חברת טכנולוגיה הצליחה "לפשל" בשני התחומים.
נתחיל בשיעור היסטוריה.
בסוף שנות התשעים ה*דבר* החם בתחום האינטרנט היה רשת מבוזרת peer to peer. היו כמה גישות. אבל הבעיה החוקית שנוצרה בשל שיתוף קבצים לא חוקי (בעיקר של מוזיקה) יצרה סבך משפטי לא קטן. חברות התקליטים הצליחו לסגור את נפסטר. ואז הם התחילו לרדוף את קאזה. קאזה הוקמה ע"י יאנוס פרייס, וניקלס זנסטרום (Janus Friis and Niklas Zennstrom).
הבעלים של קאזה היו קצת יותר חכמים. ראשית החברה שלהם לא היתה רשומה בארה"ב אלא "איפשהו בצפון אירופה". הם לא ביקרו בארה"ב במשך שנים מחשש לתביעות. יתרה מזו הם הפרידו בין הטכנולוגיה הבסיסית לשימושים שונים שניתן לעשות עם הטכנולוגיה. הם דאגו שהטכנולוגיה תהיה שייכת לחברה בשם JoltID. כך שכשהם מכרו לבסוף את קאזה מכיון שהם לא יכלו להתמודד יותר עם ההטרדה המשפטית, הטכנולוגיה נשארה אצלם.
יאנוס וניקלס הקימו לאחר מכן את סקייפי skype שמאפשרת שיחת טלפון בין מחשבים ובין מחשבים לבין טלפונים. ומאוחר יותר את ג'וסט (joost ) אתר לצפיה בוידאו (חוקי). שתי החברות הללו השתמשו באותה טכנולוגיה. למרות שהיו הרבה חברות שהציעו (ועדיין מציעות) VOIP (טלפוניה על בסיס אינטרנט) סקייפי הצליחה יותר מכולן. היא היתה נוחה, זולה או בחינם, ונתנה איכות שיחה טובה למדי. ובניגוד לחברות אחרות סקייפי הצליחה להרויח. לא הרבה אולי אבל היא לא היתה חברה מפסידה.
ב2005 איביי (eBay) היתה נתונה תחת לחץ. החברה לא גדלה מספיק מהר ואמזון התחילה לנשוף בעורפה בצורה רצינית. איביי החליטה לקנות את סקייפי במחשבה שהיא תוכל לייצר סינרגיה. איביי שלמה סכום עתק עבור סקייפי: 3.1 מליארד דולר. לאיביי היו סיבות מסויימות לחשוב שזה יעבוד. היו לא מעט אנשים שהרימו גבות.
כשאיביי קנתה את סקייפי היא לא קנתה את הטכנולוגיה PTP שעמדה בבסיס סקייפי. היא רק רכשה את הזכות להשתמש בה. היא חכרה את הטכנולוגיה. למה? ראשית לא ברור שהמייסדים של סקייפי היו בכלל מוכנים למכור. די ברור היום שהיו להם עוד רעיונות מה ניתן לעשות עם הטכנולוגיה (כפי שרואים מעצם ההקמה המאוחרת יותר של ג'וסט). שנית לא ברור שאיביי רצתה לקנות. באותו זמן היתה אפשרות שאם איביי תקנה את הטכנולוגיה היא תסבול מתביעות שקשורות לקאזה. (בדומה לתביעות שגוגל ספגה לאחר הקניה של youtube). כלומר מה שאיביי רכשה היה (בעיקר) בסיס המשתמשים, חכירה של הטכנולוגיה, וזרם הרווחים שסקייפי ייצרה.
הרכישה התברר ככשלון. איביי לא הצליחה ליצור סינרגיה, סקייפי לא צמחה בקצב הרצוי ואיביי הצליחה להסתכסך בצורה משמעותית עם המייסדים (ובעצם בעלי הטכנולוגיה).
שנתיים לאחר הרכישה איביי מחקה מהספרים 1.1 מליארד דולר על ההשקעה הזו. לפני מספר שבועות איביי הודיעה שהיא הצליחה למכור 65% מסקייפי תמורת 2 מליארד דולר לקבוצת משקיעים. (מה שנותן לסקייפי שווי של 2.75).
וכאן מתחיל הסיפור המעניין.
לפני כמה חודשים המייסדים של סקייפי תבעו את סקייפי בטענה שאיביי מפרה את תנאי השימוש של הטכנולוגיה שחכרה וביצעה שינויים לא מורשים וכן חשפה חלקים מהקוד. תביעות כאלה הן שיגרתיות למדי בתחום ההיי-טק. בדרך כלל, אחרי כמה שנים נחתם הסכם כזה או אחר שמפצה את החברה בעלת הזכויות. המקרה הנוכחי שונה. בדרך כלל תביעה כזו לא מאיימת על עצם הקיום של החברה הנתבעת. יתרה מזו אם בשלב כלשהו התובעים יצליחו להשיג צו מניעה להפסקת השימוש בסקייפי סביר שלאחר שהדי המאבק המשפטי יגוועו לא ישאר דבר מסקייפי, המשתמשים ילכו לרעות בשדות זרים.
איביי מודעת לבעייתיות ולכן בהודעה ל-SEC הודיעה שהיא פתחה בנסיון לפתח תחליף לקוד. אני (כלא מומחה) סבור כמו רבים אחרים שהסיכויים של איביי לפתח קוד מחליף בזמן סביר שיעשה את העבודה בלי לפגוע בפטנטים קיימים, נעים בין לא הרבה למעט מאד. (בנוסף לבעיות הפטנטים, לאיביי כחברה אין נסיון נרחב בבניית תוכנות למשתמש קצה, והמעט שיש לה לא מנבא טובות). יתרה מזו בימים האחרונים נחשף שאיביי תשפה את קבוצת המשקיעים בעד 50% מעלויות המשפטים ו/או התשלומים שיצטרכו לשלם למייסדי סקייפי.
ג'ו נוסרה כתב כאן על העסקה בין איביי לבין המשקיעים. הוא מציין שהדם הרע בין יאנוס וניקלס לבין איביי מנע כנראה קניה בחזרה של החברה. הוא מציין מספר סיבות אפשריות מדוע המשקיעים הסכימו להמר בכספם על איביי. אחת ההשערות שלו קשורה למיכאלאנג'לו וולפי. הנ"ל היה בעבר המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של ג'וסט. לאחר שהקים את קרן ההשקעות שלו ועזב את תפקידו כמנכ"ל הוא נשאר כיו"ר הדירקטוריון. היתה סיבה להניח שיחסיו עם יאנוס וניקלס יאפשרו לו ליישר את ההדורים. בשבוע שעבר הוא הועף בבעיטה מהדירקטוריון של ג'וסט, וג'וסט הודיעה שהיא מנהלת חקירה למצוא האם הוא השתמש בתפקידו לרעה בעסקת סקייפי. ג'ו נוסרה ביושר אופייני לNYT מדווח על הטעות שלו כאן.
לסיכום:
וורן באפט ציין פעמים רבות שאיכות ההנהלה היא השיקול המרכזי בהשקעה בחברה. לעניות דעתי כשקונים חברת טכנולוגיה כדאי לדעת בדיוק מה אתה קונה. במקרה של איביי אי הקניה של הטכנולוגיה יצרה כאב ראש אדיר שעלול לעלות לה (ולאחרים) את כל סכום ההשקעה.
1. אני חושב שצריך לבטא "סקייפ" ולא "סקייפי".
2. תזמון לא רע לרשומה. סוגיות דומות (אבל לא זהות) עולות כעת בעסקת דיסני-מרוול (כאן וגם כאן למשל).
ארן, יפה. דוגמה למה שקורה שיש יותר מדי כסף בקופה ואין משהו מועיל לעשות איתו - אז עושים בכל זאת. ועוד באפטיזם רלוונטי לאי-ביי:
You want to buy stock in a business that is so good because sooner or later an idiot will run it.
ל1
עודד, באנגלית אכן מבטאים סקייפ. אבל בעברית ראיתי שהכתיב של זה הוא סקייפי בהרבה מקומות. אני חושד שזה בגלל שבעברית זה לא נשמע "טבעי".
ל2,
ירון, ההנהלה של איביי היא הנהלה רעה. נקודה. כמישהו שעושה (קצת) כסף מאיביי, אני יכול לכתוב כמה וכמה מאמרים על השגיאות של ההנהלה של איביי. אני לא יודע אם ההנהלה הזו מסוגלת להרוס את איביי אבל לדעתי (ולדעת עוד אנשים שמבינים) זה אפשרי.
[...] רשומה פרי עטי על סאגת איביי וסקייפי מנקודת מבט של המשקיע התפרסמה בבלוג מדידות מה-BuySide שהוא דרך אגב בלוג מצוין גם למי שלא מתעסק בהשקעות. לינק ישיר לרשומה כאן [...]
כל מי שאני מכיר מבטא את זה סקייפ
חוץ מזה מישהו יכול להרחיב על המושג חפיר? למה הכוונה?
כתבה מעניינת… ואם כבר להסביר מושגים…
מזה לשפות?? "יתרה מזו בימים האחרונים נחשף שאיביי תשפה את קבוצת המשקיעים"
ל6
חפיר =moat . במקור מדובר על תעלת המגן מסביב לטירה/מבצר שלעיתים היתה ממולאת במים ו/או תנינים. במונחי השקעה מונח חביב על וורן באפט שמוצמד לחברה שיש לה יתרון תחרותי משמעותי על כל חברה אחרת שיקשה על כניסת מתחרים. למשל זה שרוב האנשים רגילים לעבוד עם חלונות מקשה על המתחרים (למשל לינוקס/ אופן אופיס/ אפל). לעומת זאת החפיר של גוגל לא כל כך עמוק, כי אם מחר מישהו יצליח לייצר דרך יותר טובה לחפש סביר שרוב האנשים יעברו אליו. (אאל"כ גוגל תקנה אותו קודם)
ל7
שיפוי הוא המונח המשפטי לשלם למישהו עבור נזקים שנגרמו לו. (בד"כ יש פה הנחה של נזק כתוצאה מהליך משפטי)
ל-8: אני לא הייתי ממהר לקבוע עובדות בשטח. החפיר של גוגל לא פחות רחב (לדעתי יותר) מזה של המוצר "חלונות". בנוסף, ואני חושב שהזכרתי את זה במפגש השנתי האחרון, החפיר לא נשען בעיקר על חוזק האלגוריתם של גוגל.
ל10.
אני לא מעונין להכנס לויכוח לגבי החפיר של גוגל. אני מסכים אתך לגבי הנקודה שהעלית (הוצאות הוניות).
יש לגוגל עוד כמה יתרונות. (השילוב המוצלח בין חיפוש לפרסום שיאהו לא הצליחה לשכפל).
אבל הכל בבסיסו עומד על אלגוריתם החיפוש המעולה שלהם.
אם למישהו יהיה חיפוש יותר טוב אנשים יבואו אליו. ומשקיעים חכמים יגיעו עם הכסף כי הם יסתכלו על ההיסטוריה. אם כי מה שיותר סביר שאם למישהו אכן יהיה אלגוריתם יותר טוב הוא יקנה על ידי מיקרוסופט או יאהו. (קרה לחברה שחברה שלי עובדת שם)
11 ארן, מה דעתך על מנוע החיפוש של נטקס?
האם להערכתך רישומו כפטנט אכן יניב הכנסות מהגדולים (וכמה)?
12:
תקרא פה
המאמר שטחי אבל התגובות מושקעות.
מנוע החיפוש של realnames היה מקושר למילות מפתח באקספלורר בלי צורך בהתקנה (כמו נטקס) עד שמיקרוסופט שברו את הכלים
נטקס הגישו בקשת פטנט אחרי ש realnames היה פעיל באקספלורר וכל "החידוש" בפעולת נטקס ביחס ל realnames היה עיברות מנוע החיפוש. סביר ש realnames הם prior art לנטקס והפטנט שלהם יבוטל או יצומצם לכלום ברגע שיותקף על ידי עו"ד יסודי. מחוץ לזה, הפטנט הוא טריוויאלי.
אישית השתמשתי בנטקס כמה שנים עד שגוגל הופיע ואז נטקס הפך מיותר.
אני לא מכיר את מנוע החיפוש של נטקס.
סביר שהם יראו כסף מגוגל. כמה? אין לי שום יכולת להעריך כמה הפטנט שלהם הוא יעיל, וחזק. אין לי גם מושג האם ניתן להשיג תוצאות דומות בלי להזדקק לנטקס.
כל הנושא (חיפוש, זכויות אינטלקטואליות, ופטנטים) הוא קצת מעבר לידע שלי.