נוב' 05 2009
יסודות המימון ל"כלכליסטים"
שם הקורס: יסודות המימון ל"כלכליסטים"
מועד: עיתונות יום שני, 4 בנובמבר 2009
שם המרצה: יורם גביזון
מקום: שוקן 18, תל אביב
עמודו הראשון של "כלכליסט – השוק" הוקדש אתמול לממקח וממכר שנערך יום קודם באסיפת בעלי המניות של החברה לישראל, בין נציגי משפחת עופר למוסדיים. בצד אחד של העמוד הביא העיתון את דברי הנציג עלי אדמות של עידן עופר:
"במסיבת העיתונאים אתמול אמר מנכ"ל ונשיא החברה לישראל, ניר גלעד, כי 'עידן עופר קיבל החלטה לא פשוטה. להעביר מחויבויות בהיקף של 150 מיליון דולר לטובת החברה לישראל. הבעלים גם נאותו לשנות את מבנה רשת הבטחון'."
ובצד האחר של העמוד חזר כתב "כלכליסט" על המספר 150 מיליון דולר וכינה אותו "מחיר", כלומר חלק מה"מחיר" של 175 מיליון דולר, המורכב מה-150 לעיל ועוד 25 מיליון דולר משינוי חלוקת רשת הבטחון בין ח"ל למשפחת עופר:
"175 מיליון דולר – זה המחיר שנאלצה משפחת עופר להוסיף … 150 מיליון דולר שצים היתה אמורה לשלם לקבוצת עופר באופן פרטי עד 2020, ישולמו לחברה לישראל."
האם מחירם של 150 מיליון דולר ב-2020 הוא באמת 150 מיליון דולר. מושגים כגון "ערך נוכחי" או "שיעור היוון" לא הופיעו בכתבה של "כלכליסט" שחלק ניכר ממנה הוקדש לדברי העילוי גלעד.
במקביל, באחד העמודים הפנימיים של TheMarker, טען יורם גביזון, כי המחיר של 150 מיליון דולר שאולי ישולמו בעתיד, שלא כל כך נראה לעין, הוא לכל היותר 95 מיליון דולר:
"הוויתור על דמי החכירה מתייחס לסכום של 150 מיליון דולר שהערך הנוכחי שלו הוא 95 מיליון דולר. זאת בהנחה שיש להוון את החוב בריבית של 8% בשנה, כפי שפסקה חברת הייעוץ TASK ששימשה כיועץ של המשקיעים המוסדיים.
"אם נזכור שמשפחת עופר מחזיקה ב-53% ממניותיה של החברה לישראל, ברור שהוויתור הממשי הוא רק על 47% מהערך הנוכחי של דמי החכירה, כלומר 45 מיליון דולר - כך שהוויתור המקסימלי של משפחת עופר הוא 70 מיליון דולר. אם נשתמש בשיעור היוון גבוה יותר, למשל 10% בשנה, שמתאים לרמת הסיכון של איגרת בדירוג B, נקבל שמשפחת עופר ויתרה על 65 מיליון דולר. סכום זה נראה בשלב זה כוויתור מתון יחסית לדמי החכירה הכוללים שהחברות הפרטיות של משפחת עופר אמורות לקבל מצים בתקופת ההבראה."
מישהו יכול להסביר מדוע כתבו המוערך של "כלכליסט" שכח לפתע כלכלה אלמנטרית?
כל הכבוד אורי, גם לפרגן צריך לדעת. יורם גביזון הוא אכן אחרון המוהיקנים בעיתונות הכלכלית העברית
בשיחות עם מוסדיים החברה ניסתה לטעון שהאגח של צים צריך להיות משוערך ב30 אגורות מכיוון ושיעור ההיוון המתאים הוא מעל 20%. כל זאת בכדי שמוסדיים יהיו לא נגועים בהצבעה.
מכיוון והתשלום של דמי החכירה נחות לאג"ח הרי שהשווי לפי החברה לישראל של אותם 150 מ' $ היום הוא כ30 מ' $
אגב, אם החברות הפרטיות הן לא בבעלות מלאה של משפחת עופר הויתור אפילו קטן מזה: המחזיקים האחרים יספגו חלק מה"מתנה" שמשפחת עופר נתנה לחברה לישראל (מתנה שכאמור חזרה אליהם בהיותם מחזיקים 53% ממניות החברה לישראל).
עוד זווית למחשבה. ממכתבו הרשמי של ניר גלעד שנשלח לפועלים סהר ושהעתק ממנו פורסם בכלכליסט עולה כי לדברי גלעד אם ההזרמה לא תאושר צים תפורק. כידוע אם צים היתה מפורקת משפחת עופר לא היתה זוכה לקבל את דמי החכירה המגיעים לה בהיקף של 1.044 מיליארד דולר. חישוב מהיר מעלה כי סכום החוב למשפחת עופר הינו שווה ערך לכ-790 מיליון דולר בערך נוכחי. הוויתור "האמיתי" של משפחת עופר הוא רק כ-45 מיליון דולר, כלומר 5.7% מהחוב של צים כלפיה. אפשר להתפלסף ולהגיד שבתמורה לתספורת של 5.7% שמשפחת עופר הסכימה לבצע על החוב של צים כלפיה - היא הגדילה באופן דרמטי את הסיכוי שצים תפרע את החוב האמור. מהלך מבריק של העופרים, לא ככה?
השאלה המעניינת היא האם החברה לישראל יצאה בהודעה על תרומתם של משפחת עופר להסדר בשעה 7שבע וחצי בערב על מנת שלא יהיה זמן לכתבים לנתח את המידע שניתן והם יאלצו בתוך דקות קצרות להעביר את הידיעה לעיתונים ולערוצי הטלוויזיה. אולי המזל של יורם גביזון הוא העובדה שהעיתון שלו הוא העיתון הכלכלי שיורד לדפוס הכי מאוחר כך שהוא גם יכול היה להספיק לכתוב פרשנות על הידיעה.
ל-4: אולי מבריק, אבל חזירי כלפי השותפים מן הציבור בח"ל. כזכור לך, בהתחלה ה-150 היו שטר המיר למניות צים שבנסיבות מסוימות היה מדלל דרמטית את אחזקתם העקיפה של השותפים בצים. אחר כך, האחים הסכימו שהוא יהיה רק שטר ואחר כך הימחו אותו לח"ל. העופרים אם כך הכניסו בהתחלה עז (מהלך מבריק) ואחר כך הסכימו להוציא אותה בשני שלבים (המשך יישום אסטרגיית עז). אבל ממשא ומתן אמיתי ומסודר עם השותפים, במטרה להסכים על חלוקה הוגנת של נטל התמיכה בצים, העופרים הצליחו להתחמק.
ל-4: במקרה של פירוק הם לא היו מקבלים כלום? את/ה בטוח/ה?