יוני 16 2010
לא קשור
קוראים יקרים…
הנדון: תגובות לא קשורות לנושא
מדי פעם אנו נתקלים בתגובות שאינן קשורות לנושא עליו אנחנו משוחחים ברשומה. אלו שאלות שאולי מעניינות אתכם, אך הן מסיטות את הדיון מהנושא הנידון ברשומה. לעיתים, השאלות הללו באמת מעניינות וראויות לתשובה, גם כאשר הן לא רלבנטיות לרשומה. ולעיתים הן סתם לא רלבנטיות.
כך או אחרת, אנחנו מבקשים שאת כל השאלות מהסוג "הלא קשור" הזה תשאלו מעתה רק בעמוד הזה. אם עולה בראשכם שאלה שאיננה "שייכת" לנושא הנדון ברשומה כלשהי, אל תהססו לשאול אותה (אנו תמיד שמחים לקבל שאלות טובות), אך תעשו זאת כאן, במרוכז.
לעיתים נגיב ולעיתים לא. לעיתים במישרין ולעיתים בעקיפין. בכל מקרה, כל הקוראים מוזמנים להשתתף בכל דיון שיתפתח כאן, אם בכלל. רק בקשה אחת - נסו להקפיד על סדר. אם אתם חושבים שמדובר בנושא off-topic, שאלו אותו כאן ולא ברשומה שמדברת על נושא אחר לחלוטין.
נ.ב. הגם שאנו תמיד שמחים לשמוע דעות וטיעונים מעניינים וחריגים, אנחנו לא מעודדים שאלות על מניות ספציפיות, במיוחד אם הן בסגנון של - "מה אתה חושב על X", או "מה דעתך על Y". אם בכלל, אנו מצפים מכל שואל שישקיע בעצמו מאמץ וינסה לתת את דעתו, המנומקת כראוי, כמותית ואיכותנית, במסגרת אותה שאלה. על חוו"ד מנומקת שכזו נשמח להגיב, במידה והיא תישמע מעניינת. אחרת, אנא חסכו זאת מאיתנו.
לעמוד לא קשור קודם (שרשור תגובות קודם)
עודד מה דעתך על רשומה שעוסקת במרק. אחרי הרכישה הדוח"ות שם נראים מוזר ויש פערים לא כ"כ מוסברים בין התזרים לרווח.
ל-1: נקש, מייפה בזאת את כוחך להעלות רשומה בנושא….
לבל דרי האתר, מה דעתכם על המאמר הבא:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/ysh20100623_01.xml
מחכה להארות והערות …
ל-3: הגרף הזה מוכר יותר, הרבה יותר ארוך והרבה יותר מפחיד (ועדיין יש לא מעט מדינות גרועות וחלשות בהרבה… פעם דיברנו על כך באתר):
ממליץ לכולם להנות, ולצחוק מ"פאנל מנהלים" שבמגזין הטוש ליועצים (גליון 13)
עודד מת עליך
יחד עם זאת….אני גם אוהב לקרוא את הסקירה השבועית (שמזמן לא יצאה) של אייל קליין.
עודד קטנתי מהבנתך, אבל ידוע לי ממך שבאפט רכש חוזים על המדד, חוזי שורט לענ"ד.
אשמח אם תדבר על כך מעט דמעט. איזה חוזים, תאריך יעד, סיבת ההימור, סכום והערות.
ידוע לי שגם אני יכול להוציא זאת מהדו"חות, אך איני בקיא כמוך, יקח לי הרבה יותר זמן (למרות היתרונות בלימוד עצמי) וואני רק סטודנט שנה א' בנושא.
הנושא הזה הולך וניהיה יותר רלוונטי ופחות הימור.
ל-5: עדיין לא קיבלתי את זה לידי… איך יצא יאיר?
ל-6: ניב הוא מכר, לא רכש. ושוחחתי על כך לא פעם ולא פעמיים, גם באתר הזה וגם בבלוג המדידות הישן. נסה לחפש תחת התגית של ברקשייר או טקסטואלי בדוחות השנתיים - זה לא מסובך.
והמומחים ? מה הם אומרים על מר קרוגמן ונבואת הזעם שלו ?
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nh20100628_07
יצאת חתיך.
אני כבר "הורעלתי" על ידי בלוג המדידות, ולכן הדיון נראה דיי מצחיק בגלל שדיברתם על מישורים שונים. אתה מדבר על "ערך", וניסית לגרור את השיחה על כל מיני נקודות קשורות, והם יכולים רק לקנא בגלל שהם כבולים ללקוחות שלהם בצורה כזו שלא מאפשרת להם גמישות, וגם התחרות יכולה להרוס להם רעיונות טובים - אם כבר יש כאלו.
לסיכום: קוקה קולה או אגח ארה"ב? לא יודע.
אני לא חושב שכדאי להיות בממשלתי במחמ ארוך כל כך, אבל מצד שני אתה לא חושב על מצבים שבהם משהו יכול להרוס חברה כמו קוקה קולה?
ל-9: למרות שהם פתחו והתמקדו בזה, זה הועלה על ידי כתרגיל מחשבתי מעניין עליו חשבתי בשנה האחרונה. השאלה היא איזה דולר ישמור על ערך הקנייה שלו טוב יותר - דולר של ממשלת ארה"ב, או דולר של קוקה-קולה. לפני 20-30 שנים בכלל לא ספק בשמירת הערך הכספי של דולר ממשלת ארה"ב. היום יש ספק (ולדעתי התשובה ברורה).
חוץ מזה, שהם הפכו את דברי לגבי הערך הנוכחי של יחס שווי שוק לתל"ג, אבל אתקן את זה ברשומה נפרדת, לאחר פרסום הראיון ברשת.
איפה זה התפרסם ?
ל-11: מגזין היועצים של דה-מרקר. אנסה להעלות לכאן עותק.
12: מגזין היועצים של themarker זה מגזין שונה מהמגזין החודשי של themarker?
חיפשתי, חיפשתי ולא מצאתי - איך עושים מנוי?
שלום
אישית אני סוחר שנים בארץ ובארה"ב, בארבע השנים האחרונות בתעודות סל בלבד.
למרות זאת, אני מחפש מדי פעם מציאות בשוק סביב חברות שאת מוצריהן אני מעריך ואוהב לאורך זמן.
אחת החברות המדוברות היא אלקטרוניק ארטס, חברת תוכנות ומשחקים, השניה או השלישית
בגודלה בתעשיית מחשקי המחשב והפלטפורמות. טיקר - ERTS.
נסחרת כיום כבר מתחת לתחתית של מרץ 09, וממבט על הנתונים הכספיים שלה אני תוהה על בסיס מה הפאניקה.
PEG קטן מ1.5, יחס צמיחה משוער לחמש השנים הקרובות 15%. אמנם ההון יורד בהדרגה כבר שנתיים, אבל היא עדיין יושבת על ערימה של 1.4 מיליארד דולר, אחרי קיזוז ההתחייבויות.
תהיתי האם לדעתכם חברה שכזו מהווה דוגמא לעיוות שוק שצריך לנצל לצורך "העמסה", כפי שכתבתם באחד הפוסטים…
יום נעים
אלי
כבר חודש שה-BALDRY צונח לו בשקט…
http://www.wikinvest.com/index/Baltic_Dry_Index_-_BDI_%28BALDRY%29
ליתר דיוק, 41 אחוז בחודש האחרון - וסימני עצירה אין.
האם המשבר הבא כבר התחיל ?
ל-14: אלי, אני חושב שתמצא את פרק 11 בספר The Curse of the Mogul, מאוד מעניין.
לא ידוע אם אתם מכירים את השיגעון החדש ברשת של איורי נושאים…
הנה אחד יפה על "משבר הקפיטליזם".
כנסו ותיהנו…
http://www.youtube.com/watch?v=qOP2V_np2c0&feature=player_embedded
שלומי כהן: "למרות זאת היא נסחרת במכפיל רווח של סביב 15 על רווחי 2011, כאשר כשליש מהשווי שלה הוא מזומן ללא חובות"
מה המשמעות לנושא המזומן? המזומן גם לא צומח כמו המכירות..?! אשמח לקצת סדר.
עוד קרוגמן ושות'
למי מכם שיש ילדים (שיודעים אנגלית).
להלן סנדת חינוך מאת וורן א. באפט
אני רוצה להמליץ על הערכת שווי של HAWK, בתור משהו שלא מבין הרבה, נחמד לקרוא הערכת שווי של נכסי החברה במקרה שהיא תפסיק להיות חברה פעילה.
http://greenbackd.com
הערכת השווי פרוסה על מספר פוסטים והכותב עדיין לא סיים לכתוב אותם.
לעודד !
שאלה איך ניתן להשיג דוחות פיננסיים של חברת טימברלנד שנת 1992 .
ב-אדגר ראיתי דוחות עד 1995 ?
ל-22: לפנות לקשרי משקיעים בחברה, בבקשה אדיבה - בדר"כ זה עובד (ואם יש לך קשר לסטודנט אמריקני, בקש ממנו להשיג לך את הדו"ח דרך פרוקווסט היסטוריקל או תומסון וואן). במקרה הכי גרוע - נסה לבקש מלי לו
תודה !!!
שי התייחסת בעבר לתיא השקעות וטענת שהם צריכים לשערך את הקרקע בהרצליה ע"מ להציף את שווי החברה, אני חושב שאם הסכם השכר יאושר מר גניגר יחליט לשערך את הקרקע ו.. יגזול7.5% משוויה.
ל 25. אלדד אתה יכול לקרוא בתגובות לפוסט על תיא את ההתייחסות שלי לנושא. הכוונה היא לנסות להסדיר באסיפה הקרובה כי בגין רווחי שיערוך לא ינתן מענק אלא רק במימוש.
לשי ושאר קוראי האתר.
קודם כל אני מאחל לך בהצלחה באסיפה.
שנית הייתי שמח לשמוע דעות על איתוראן,
איתוראן היא החברה הגדולה בתחומה בארץ ובברזיל ובנוסף יש לה פעילות בארגנטינה ופעילות קטנה בארה"ב .
החברה נסחרת בארץ ובחו"ל לפי שווי שוק של כ320 מליון דולר ויש בקופתה 35 מליון דולר כלומר שווי לפעילות של 295 מליון דולר. השווי הזה מוטה כלפי מטה משום שאני מניח שחלק מה35 מליון דולר ישמשו להגדלת ההון החוזר.
הרווחים של איתוראן נעו ב3 שנים האחרונות סביב ה20 מליון דולר והם השתנו בהתאם לשערי החליפין של הריאל והשקל, במונחי מטבע מקומי הרווחים גדלו.
מה אני מוצא בחברה?
א. החברה הוכיחה איתנות מדהימה במשבר, במהלך השנים האחרונות החברה הוסיפה בכל רבעון מנויים בקצב של למעלה מ10 אלף מנויים. נכון לרבעון הראשון של 2010 לאיתוראן יש כ575 אלף מנויים שרובם מגיעים מברזיל ארגנטינה וישראל.
ניתן לציין הגידול בכמות המנויים נבע רובו מגידול בכמות המנויים בברזיל.
ב. ברמה המקרו כלכלית, חלקה של ברזיל בהכנסות איתוראן עולה בהתמדה ולכן איתוראן נותנת חשיפה איכותית לכלכלה הברזילאית ולמטבע הברזילאי.
ג.מנוף תפעולי- איתוראן היא כמו חברת סלולר, יש לה עלויות קבועות של הפעלת התשתית ועלויות משתנות נמוכות מאוד.
ניתן לראות שבשנותיה הראשונות של איתוראן (כמו חברות הסלולר) היו לה הוצאות כבדות על הקמת התשתית ותפעולו עד שהגיעה לכמות מנויים שמאפשרת להיות בBREAK EVEN.
לכן כאשר החברה מצרפת מנויים חדשים חלק גדול מההכנסות מהם יורד לשורת הרווח הגולמי, מה שנותן לחברה מנוף תפעולי גבוהה, שוב מאוד בדומה לחברות הסלולר, כרטיסי אשראי וכו'.
למה הרווח לא עלה בשנים האחרונות? למרות הגידול במנויים הרווח לא עלה מכמה סיבות: העיקריות שבהן הן: 1. מעבר משיטה של מכירת מכשיר איתור לשיטת השכרה מה שפורס את ההכנסות ממנו לאורך תקופה ארוכה יותר, ומצד שני מוריד במיידית את ההכנסות ממכירת מכשירים. 2. גידול בעלויות התפעול והשיווק .
ד.http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=231821&strsrh=%E0%E9%FA%E5%F8%E0%EF
כפי שניתן לראות השוק שאיתוראן רואה לנגד עיניה בברזיל עשוי לגדול בפי 10! איתוראן לא תתפוס את כל השוק אבל המחשבה על תוספת של 200 אלף מנויים (ואולי הרבה יותר) בשנה מעלה בי חיוך.
טבלה עם כמות המנויים של איתוראן:
2006 2007 2008 2009
Israel 216,000 214,000 194,000 174,000
Brazil 209,000 174,000 135,000 125,000
Argentina 119,000 111,000 97,000 80,000
United States 18,000 12,000 18,000 17,000
Total(1) 562,000 511,000 444,000 396,000
תמחור: ע"פ רווחי השנה האחרונה איתוראן מתומחרת במכפיל רווח של 15.
גילוי נאות: אני רושם את הפוסט הזה משום שאני שוקל להגדיל את האחזקה באיתוראן,
אחזקה שכיום מהווה כ5.5% מהתיק שלי, לכן אשמח לקבל חו"ד ובעיקר חו"ד שליליות לגבי החברה.
ל 27. אלעד לא יצא לי לאחרונה להתעמק באיתוראן. בכל מקרה כאשר אתה מתמחר את החברה האם וכיצד אתה מתייחס לרמת הריבית בברזיל.
לדעתי איתוראן חברה מצויינת…הפעילות בישראל מהווה עסק יציב שלחברה יש מותג, מוניטין ונתח שוק גבוה. בברזיל מדובר במנוע צמיחה די רציני עקב שינויים רגולטוריים והעובדה שהחברה פועלת שם ללא השקעה בתשתית אלא דרך GPRS כלומר סלולר (מקטין את רמת הדיוק אבל חוסך בעלויות תשתית ומאפשר פריסה מהירה).
הכנסות והוצאות כל מדינה נעשות במטבע מקומי, כלומר רמת רווחיות נשארת זהה. החשיפה היא בתרגום השקל והריאל לדולר (מטבע הדוח הכספי) דבר היכול לעוות את אחוזי הצמיחה לטוב ולרע.
אם זאת, לדעתי, במחיר הנוכחי לא הייתי רץ להגדיל אחזקה. כמובן שתלוי מאוד שיעור הצמיחה, הרווחיות וריבית ההיוון ששמים במודל אבל נראה לי שהייתי מבקש עוד קצת דיסקאונט לפני שהייתי מגדיל
ל-27: פעם שאלתי משקיע באיתוראן האם הוא יודע למה החברה הצליחה להחדיר את המוצר לישראל ולברזיל, אבל לא לארה"ב או אירופה. הרי הסיפור הוא רגולטיבי (במובן החלטת חברת ביטוח לחייב התקנות). שאלתי את אותו משקיע האם חשב להרים פעם צלצול לגייקו ולשאול אותה. אני חושב שזאת שאלה חשובה למי שרוצה לאמוד את הפוטנציאל העתידי של איתוראן (לא ברמת תמחור, אלא פוטנציאל התפתחות עסקית). יש כאלו שאומרים שנקודת המשען היא קשרים, טהורים יותר (או פחות), עם גורמים בכירים בחברות ביטוח/ממשל. לי אין מושג. יש לזה תשובה?
ל 30. עודד מהמעט שאני זוכר בעניין איתוראן יש הבדלים בין השווקים. בישראל לדוגמה המכירה של איתוראן נעשית ישירות ללקוח ואילו בברזיל או בארגנטינה לחברות הביטוח עצמן.
בברזיל (שהינו שוק עיקרי של איתוראן) ביטוח רכב מאוד יקר ,עקב שיעור הגניבות הגבוה, (יכול להגיע לכ 30% מערך הרכב) ולכן הוא אינו נפוץ.
כמו כן בבברזיל ובארגנטינה איתוראן כמובן לא מכסה את כל המדינה כמו בישראל אלא ערים מסוימות. בארה"ב לעומת זאת המכירה נעשית לציי רכב גדולים.
מבחינת אחוז הגניבות אז בארה"ב יש כ 360 גניבות בשנה לכל 100 אלף איש ואילו בישראל כ 430 (בניו יורק רק 200). זה לא עונה לגמרי על שאלתך אך נותן קצת פרספקיטבה.
לא עומדים בלו"חות הזמנים אך עדיין צפוי להיות משמעותי:
http://www.insideline.com/car-news/brazil-every-vehicle-to-get-tracking-devices-as-theft-and-kidnapping-rates-soar.html
ל28.
באופן אישי אני לא מתייחס, בסופו של דבר מה שמעניין אותי כמשקיע הוא מה הגידול ברווח במונחים דולרים או שקליים.
באופן תיאורטי אני אמור לתת לחברה ברזילאית מכפיל נמוך יותר,אבל בפועל ריבית גבוה מושכת השקעות הוניות וגורמת למטבע הברזילאי להתחזק מה שהגדיל את הרווחיות של איתוראן במונחים דולרים.
אני חושב שבאפט התייחס לכך בעבר ואמר שכל עוד העסק טוב הוא נוטה להתעלם מהסביבה המאקרו כלכלית או להתעסק במה תהיה הריבית מחר.
לצורך הדיון, בשנת 2007 הריבית בטורקיה עמדה על 17%, האם לדעתך היה צריך לתמחר את השלוחה הטורקית של בנק הפעולים לפי מכפיל 4? מה לגבי TKC שלא נסחרה במכפילים האלו על אף רמת הריבית הגבוה? ובאופן כללי היתכן שנכסים ברוסיה נמכרים בתשואה הנמוכה מהריבית שנלקחת לצורך רכישתם?
אני חושב שהתשובה לכך נעוצה בכך שנכסים ריאלים אמורים ליצר ערך ריאלי ולהגן גם בסביבה אינפלציונית.
ל29.
מכפיל 15 הוא לא מכפיל גבוה לחברה שאמורה לצמוח בקצב גבוה במיוחד, וגם לא לחברה שאמורה לצמוח ב10% בשנה ובמיוחד אם ההוצאות ההוניות שלה נמוכות.
אני חושב שלאור שיעור הצמיחה והמנוף התפעולי הנושא העיקרי באיתוראן הוא הסביבה העסקית והפוטציאל ופחות התמחור הנוכחי.
לצורך ההמחשה של אי חשיבות התמחור, איתוראן יושבת על 35 מליון דולר במזומן ולהערכתי במידה וההנהלה תחליט להיות יותר אגרסיבית יכולה לעשות מהלך סטייל פרטנר ולחלק דיבידנד של 100 מליון דולר (30% משווי השוק), מה שיוריד את איתוראן לשווי שוק של 200 מליון ולא יפגע משמעותית ברווח.
ל30. ו31.
למיטב ידיעתי בארה"ב המודל לא מצליח להתרומם עקב צרכים שונים של השוק, כפי ששי רשם בארה"ב שיעור הגניבות נמוך באופן משמעותי משיעור הגניבות בישראל ובברזיל.
בשוק האמריקאי שולטת חברת לואוג'אק (סימול: LOJN) שלפי מיטב הבנתי משווקת את הציוד שלה בהסכם OEM עם חלק מיצרני הרכב או ישירות לצרכן, המודל העסקי של החברה בנוי כך שהצרכן רוכש את הרכב עם מערכת איתור ובמידה ומתרחשת גניבה הוא פונה למשטרה שמנסה לאתר את הרכב, כמובן בניגוד לאיתוראן שמפעילה מוקד עצמאי ופועלת כמעין משטרה לעניין גניבות. שיעור הגניבות הנמוך, שכנראה משולבת באכיפה טובה של המשטרה מונעת מאנשים להתקין את המערכת של איתוראן.
לגבי העניין הרגולטורי, בברזיל מדובר בחוק שיכנס לתוקף בסוף השנה ובישראל מדובר באילוץ מחברות הביטוח שבסופו של יום כנראה מכירות בכך שהמכשירים של איתוראן עובדים ועוזרים למנוע גניבות. אני מניח שחברות הביטוח הברזילאיות הגיעו לאותה מסקנה ולכן גם הם הכריחו חלק מהלקוחות שלהם להתקין מערכת איתור.
העניין הרגולטורי הוא בגדר ספקולציה, השורה התחתונה היא האם יש במערכת תועלת או לא ואני חושב שהתשובה דיי ברורה. אני יכול לטעון שיש המון חברות שתלויות ברגולטור, עד כמה חברות הרכבות של באפט מושפעות מהרגולטור? עד כמה הרווח של אורמת מושפע מהטבות המס? ויש עוד המון דוגמאות.
אני חושב שבתור משקיע עלי לבחון בצורה אובייקטיבים מהו הסיכוי ומה הסיכון בסביבה הרגולטורית הנוכחית וכפי שזה נראה, בין אם מדובר בקשרים טהורים או לא, כרגע החברה הולכת להרוויח מהסביבה הרגולטורית לפחות בשנים הקרובות.
כמה נקודות נוספות שרציתי להעלות
1.שסט קלאמן רכש לפי שנתיים כ4.5% מאיתוראן.
2.איתוראן נכשלה גם במזרח.
3.מהדוחות של חברת פוינטר עולה כי יש דרישה, גם אם קטנה יותר למכשירי איתור גם במדינות נוספות פרט לברזיל, ארגנטינה וישראל.
4. כידוע המצב הביטחוני במדינות דרום אמריקה לא מזהיר, אפשר לראות זאת במקסיקו שבה אנשים לא עוצרים ברמזור אדום בלילה מחשש לשוד ואפשר לראות את זה בברזיל בה המליונר היהודי סבא היה טס במסוק מחשש לחטיפה. אני חושב שכאשר המצב הביטחוני ברמה נמוכה לחברה כמו איתוראן יש ערך אמיתי.
ל 33. אלעד אני רואה את הדברים אחרת. ריבית גבוהה יכולה להעיד על מס' גורמים. לפי הטענה שלך בסוף שנות ה 70 תחילת השמונים המניות בארה"ב היו צריכות להיסחר במכפילים דו ספרתייים ולא במכפיל 7. נניח שהייתה חברה בשם איתוראן ארה"ב שהייתה צומחת ב 15% בשנה ולעומתה חברת איתוראן ברזיל שהייתה צומחת בשיעור דומה האם שתיהן היו צריכות להיסחר במחיר זהה לתפיסתך (נניח ששיעור הצמיחה העתידי היה זהה) ?
ל33.
קצת קשה לי לענות על השאלה הזאת משום שבאופן תיאורטי אתה צודק, ע"פ האקדמיה במקום בו הריבית גבוה יותר הנכסים אמורים להיות מתומחרים בהתאם לריבית,כלומר נמוך יותר, ושוב באופן מעשי אני חושב שבמצב כזה אעדיף להשתמש בצפי שלי לשערי החיליפין .
בוא ננסה להוסיף למשוואה עוד נתון, נניח שבסוף התקופה שער החליפין של הדולר מול הריאל הברזילאי יהיה זהה. אם תתמחר את איתוראן ארה"ב גבוה יותר (עקב הריבית) בתום תקופת הבדיקה (נניח 5 שנים) מי שקנה מניות איתוראן ארה"ב ישאר עם רווח נמוך משמעותית. הסיבה לקח נעוצה בכך שתשואת הדיבדנדשל איתוראן ברזיל תהיה גבוה יותר (נניח שמחלקת את הרווח כדיבידנד) לאורך תקופה ארוכה מה שיאפשר לך להשקיע את הדיבדנדים שמלכתחילה היו גבוהים יותר בתשואה גבוה יותר.
לכן אם אתה מוסיף למשוואה את העובדה ששערי החליפין ישארו קבועים הייתי אדיש בין החברות.
שאלה נוספת שהייתי שואל את עצמי היא למה הריבית בארה"ב נמוכה יותר מהריבית בברזיל?
ע"מ לענות על השאלה אני צריך לבחון מה גורם לריבית להיות גבוה? האם זה צמיחה גבוה כמו בברזיל? או מצב פוליטי בעייתי שמבריח הון מהמדינה?
ע"פ המצב השורר היום בעולם המדינות בעלות הריבית הגבוה הם המדינות שצומחות בקצב מהר יותר, במיוחד בתחום הצריכה הפרטית.
לפי התיאוריה שלך קוקה קולה ברזיל וסין, שצומחת משמעותית מהר יותר מקוקה קולה ארה"ב צריכה להיות מתומחרת במחיר נמוך משמעותית בגלל שהריבית גבוה משמעותית. אני חושב שברור שהשוק מתמחר את קוקה קולה במכפיל 16 בגלל שיש לה את החלק הברזילאי והחלק הסיני שכנראה יצמחו מהר משמעותית מקוקה קולה ארה"ב שבה המכירות לנפש ירדו.
המסקנה שלי היא שצריך לבחון כל מצב לגופו, כמו שאני אתמחר את החלק הסיני במכפיל גבוה יותר כך אני מתמחר את החלק הברזילאי של איתוראן במכפיל גבוה יותר וזאת למרות הריבית הגבוה משמעותית, יתרה מכך בטווח הארוך אני מעדיף להיות חשוף למטבע הברזילאי בגלל הגירעונות שנוצרים בארה"ב.
ל 35. אלעד לגבי ההתייחסות לסין. מצד אחד המכפיל אולי צריך להיות יותר גבוה בגלל סביבת הריבית והסיכונים הייחודיים ומנגד המכפיל צריך להיות יותר גבוה עקב פוטנציאל הצמיחה. דהיינו יש פה יש גורמים שמושכים לכיוונים הפוכים. לא יודע מה יותר חזק.
ל36.
אני חושב שגם ברזיל נהנית מנתונים מאקרו כלכלים טובים וזאת בנוסף למשאבי טבע רבים.
אני לא יכול לנבא את קצב הצמיחה בברזיל, אבל אני חושב שגם האוכלוסיה בברזיל תעבור תהליך של התעשרות ועירוניות בדומה לסין, יכול להיות שהקצב יהיה מתון יותר אבל המדינות הללו הולכות לכיוון של צמיחה כלכלית שתלווה בצמיחה גדולה בצריכה הפרטית.
אם כבר מדברים על סין, אני חושב שבגלל שברזיל נהנית ממשאבי טבע רבים הצמיחה שלה להיות יציבה יותר, בניגוד לסין שתלויה ביצור התעשייתי ובשערי המטבע במיוחד.
לכן כשאני מסתכל על איתוראן ברזיל אני מבין שסביבת הריבית בברזיל נועדה לצנן את הביקושים כלומר סביבת הריבית הגבוה נובעת מצמיחה גבוה, אם הצמיחה בארה"ב הייתה גבוה גם בארה"ב הריבית הייתה גבוה. יש מתאם בין הפרמטרים הללו.
כפי שרשמתי במצב הנוכחי אני מסתכל על שערי המטבע, שבין המשתנים המשפעים עליהם ניתן למנות את גירעונות הממשלה, החשבון השוטף, זרימת הון ורמת הריבית.
הריבית היא משתנה תנודתי וההנחה שלי היא שבמידה והצמיחה תיפגע הריבית תרד, שוב יש שני משתנים שעובדים בכיוונים הפוכים, הממשלה מנסה לוסת את הריבית ע"מ למקסם את הצמיחה הריאלית.
אני רוצה לנסות לחזור לדוגמא שלך: לפי איזה מכפיל היית מתמחר את איתוראן ברזיל 9.5% ריבית ולפי איזה מכפיל את ארה"ב 0% ריבית?
ל 36. אלעד ראשית סין היא רק דוגמה ואין זה אומר שבברזיל או בתורכיה המצב אינו דומה.
לגבי השאלה שלך, אין מס' ספציפי שניתן לנקוב בו אך בהנחה שכל התנאים דומים (צופים אותו שיעור צמיחה) למעט סביבת הריבית וסיכון המדינה אני מניח שהייתי נותן לחברה האמריקאית מכפיל גבוה בכ 30% מאשר הברזילאית.
ל- 33 אלעד - לא טענתי שאיתוראן יקרה ואני בהחלט חושב שמדובר בחברה טובה מאוד שמצד אחד בסיס מנויים גדול המשלם דמי מנוי חודשיים קבועים (סביב ה- 10$ לחודש תלוי כמובן במדינה ובמטבע) ומצד שני פוטנציאל צמיחה גבוה בברזיל או בכניסה למדינה חדשה (עצמאית או רכישה). מה שכן טענתי שהיא לא מספיק זולה על מנת להגדיל את האחזקה מעבר לאחוז הנוכחי.
חוץ מזה לגבי הדיון המעניין על רמת הריבית והמכפיל המתאים אני נוטה להסכים עם שי אם כי כפי שנטען בתגובה 36 תמיד יש גורמים שונים שמושכים לכיוונים הפוכים וצריך לקחת אותם בחשבון.
דבר אחרון, לשי (בלי קשר לדיון הנוכחי) הגבתי לך לפני כמה שבועות (ובאיחור ניכר) על הניתוח שלך על OMC. מעבר לכך שמדובר לדעתי בחברה מצויינת, מצ"ב קישור לידיעה בקשר לשת"פ בין החברה וגוגל http://online.wsj.com/article/SB10001424052748704746804575367401477982456.html?ru=yahoo
נראה לי שזה נותן סוג של תשובה לגבי מקומה של החברה בשוק הפרסום העתידי….
ועוד מעולם הספנות:
http://www.lloydslist.com/ll/sector/dry-cargo/article173526.ece
קריסה של 86% במחיר שכירות יומי של אוניות צובר יבש במשקלים של מעל 150000 טון בתוך חודשיים.
אחת הסיבות לקריסה המונומנטלית של מחירי התובלה הימית, היא שיטפון של אוניות חדשות שנכנסות לשוק בחודשים האחרונים (תוצאה של דחיית מסירות של אוניות מ-2009 לתקופה הנוכחית).
ל38.
כמו שאמרת, אנחנו רואים את הדברים אחרת, בהנחה שסיכון המדינה זהה הייתי מעדיף להתמקד בשער המטבע העתידי שהריבית היא רק אחד המשתנים המשפיעים עליו (אני חושב שאין דעה חד משמעית מה השפעתה של ריבית גבוה על שער המטבע), אבל אנחנו לא חייבים להסכים.
אם יש לך תובנות נוספות לגבי איתוראן והסביבה העסקית שהיא נמצאת בה אני אשמח לשמוע.
ל39.
אני מסכים איתך שכרגע איתוראן לא זולה, אבל אם היא תמשיך לצמוח בקצב הנוכחי, ויש לי סיבות לחשוב שהיא תצמח אפילו בקצב גבוה יותר, התשואה מההשקעה תהיה גבוה.
אני מנסה לבדוק מה אני מפספס, האם בנוסף לרגולציה יש איומים נוספים.
ל-31: שי, הטיעון הזה נפוץ, אך לא ראיתי נתונים שיגובו את זה. ארה"ב זה שוק גדול, ויש הבדלים גדולים בין האזורים ובין המדינות. למשל, במערב ארה"ב היו ב-2008 כ-460 גניבות לכל 100K איש (כ-560 ב-2007). וגם לגבי LOJN שהזכיר אלעד - מדובר בחברה קטנה עם נתח זעיר שבוודאי לא מונעת לכשעצמה כניסה של איתוראן לשוק. אלו לא הסיבות האמיתיות.
אלעד: לגבי איתוראן….אולי הגיעה ההזדמנות להגדיל. לפי מה שדיברתי עם הסמנכ"ל כספים הם די מבטלים את בקשת תשלום המס שפורסמה היום. השאלה האם כדאי להאמין…
לרגל רילוקיישן
למכירה הספרים הבאים: כל אחד ב-50% מהמחיר הרשמי באמזון או ב-150 ש"ח לכולם:
- The Intelligent investor
- Essential Buffet
- How to pick stocks like Warren Buffet
- Bull! A history of the doom and bust
ערן, 0528910146, תל אביב.
עוד אחד:
The tao of Warren Buffet
ובעברית: דרכו של וורן באפט - 50% מהמחיר בסטימצקי
ספרים למכירה:
The Snowball: Warren Buffett and the Business of Life / Alice Schroeder
Of Permanent Value: The Story of Warren Buffett (Updated and Expanded Edition) / Andrew Kilpatrick
Handbook of Fixed Income Securities, 5th Ed / Frank J. Fabozzi
The Structured Note Market: The Definitive Guide for Investors, Traders & Issuers / Ravi E. Dattatreya
Options, Futures, and Other Derivatives with Disk / John C. Hull
Solutions Manual: Options, Futures and Other Derivatives 4e / John C. Hull
Applied Value Investing / Joseph Calandro
ליצירת קשר yaron.keren ב gmail.
ויש כאלה שאומרים שה-BDI לא ממש מייצג את מצב הכלכלה העולמית (או מצב של משהו לתורך העניין…):
http://www.lloydslist.com/ll/sector/dry-cargo/article173946.ece
שלום
רציתי לשאול האם למשהו יצא לקרוא את הספר
margin of safety
ולקבל חוות דעתו והאם הוא משתלם במחיר שהוא מוצע באמזון
…8-)
ל 48
קניית ספר על השקעות ערך עם מרווח ביטחון במחיר שהספר הזה מוצע באמאזון (בגלל שהפסיקו להדפיס אותו) זו פשוט פארודיה.
לא קראתי את הספר אולם ידוע שגראהם שהמציא את הרעיון של מרווח ביטחון תמך בחקירה מעמיקה ויסודית של שווי העסק ואז לקחת מרווח ביטחון מהערך הזה כדי לקבל את המחיר שכדאי למשקיע לשלם עבורו.
עכשיו הספר הזה של קלארמן עולה פי 100-50 מספרים אחרים באותם נושאים פחות או יותר שמומלצים הרבה יותר ממנו ע"י טובי המשקיעים (כולל גם קלארמן עצמו במקרה של סקיוריטי אנליסיס). נראה לך שזה משתלם או עומד בקריטריון של מרג'ין אוף סייפטי?
אני מודה שהמחיר שלו גרם לי להתעניין בו. זו אסטרטגייה מעניינת להוצאות ספרים.
48: ה PDF של רוב הספר מסתובב ברשת, אין בו תוכן מיוחד, ספק אם במחיר רגיל הוא שווה קניה ובוודאי שלא במחיר אספנים.
סין פותחת חזית מול קוריאה הדרומית בתחום של בנית אוניות, במחיר של מימון זול לקונים (מקומיים ובינלאומיים) וספיגה של עסקאות שעברו לחדלות פירעון (בהתאם לתוכנית ממשלתית ארוכת טווח). עוד בועה ?
http://www.lloydslist.com/ll/sector/ship-operations/article174047.ece
ל43.
אריאל, הגדלתי בצורה לא משמעותית וכרגע אני מחכה להתפתחויות נוספות ע"מ לשקול הגדלה משמעותית יותר.
שני סוגי עסקאות שאשמח לדעתכם עליהן, כל המידע חשוף ומצוי במאיה וניתן להגיע אליו בקלות דרך דיווחיה של כל חברה. לדעתי הסוג הראשון מפוקפק מאוד והשני קצת פחות.
1) אולטרה שייפ החליטה לרכוש חזרה את אופציה 2 שלה (שהונפקה במרץ, כרגע במחיר 1.7 אג) לממשה למניה ולמוכרה לציבור (ב 4.4 אג' כרגע) – רווח של 2.7 אג' לעסקה. הדירקטוריון אישר רכישות ב 2 מליון ₪ - כלומר החברה תרוויח כ- 3 מליון ₪ מהעסקה. על חשבון מה ?! על חשבון ויתור על מימוש עתידי של 11 אג לאופציה. כלומר תזרים עכשווי של 3 מליון במקום עתידי של 12 מליון. או דרך נוספת להסתכל על כך – הנפקת מניות לציבור במחיר של 2.7 אגורות ודילול בעלי המניות הקיימים ללא הנפקה מסודרת ותיאום מחירים. ההודעה על אישור העסקה באולטרה שייפ גובלת בהטעייה מכוונת (או חוסר מקצועיות, ואני לא בטוח מה יותר גרוע) כאשר היא כוללת הערת דירקטוריון של "רכישה עצמית של כתבי האופציה מהווה הבעת אמון של הדירקטוריון בחברה." ואינה כוללת הסברים על מהות העסקה, שלטעמי אף חברה שמאמינה שמניותיה שוות יותר מ 2.7 אגורות לא הייתה עושה. העסקה כמובן ומאושרת על ידי הרשות.
1+2) ביונדווקס הגדילה לעשות והיא מבצעת את אותו התרגיל כבר זמן ארוך . הפעם ביונדווקס מנפיקה מניות תמורת עבור 120 אגורות (הפרש בין מניה לאופציה 1) כאשר מחיר המניה עומד על כ 220 ומוותרת על תזרים עתידי של 433 אגורות. לאחרונה כנראה החל שיתוף עם קרן יורקוויל כאשר ביונדווקס לא מוכרת את המניות ישירות אלא משלמת ליורקויל עמלה של 210,000$ לעשות שורט על המניות שלה בשוק ואז לקבל הקצאה ב3% הנחה על מחיר המכירה ! ההסכם הביזארי הזה של הפצת המניות מוגדר כהנפקה לציבור ולא הקצאה פרטית ולכן המניות לא חסומות.
2) חברות נוספות שהתקשרו עם יורקויל ומשלמות לה בין 200 ל 300 אלף $ על הזכות להנפיק לה מניות בדיסקאונט על המכירות שלה הן מובייל מקס, תכוף ו טאואר. מטריד אותי מאוד שיורקויל מוגדרת כ"משקיע מוסדי" ולא כ"מפיץ" במקרה הטוב (יש לי לתפקיד הזה עוד שמות כגון "חבר שקיבל מתנה".. אני מוכן למכור להן את המניות בשוק ולקבל אותן בהנחה של 3% גם בחינם) ושהעסקה מוצגת כ"השקעה" ולא הנפקת והפצת מניות. למרות שהטבות אלו לא שונות מהותית מעמלות ההפצה שמקבלות חברות חיתום.
הכל כמובן מאושר על ידי הרשות.
מה דעתכם ? יש מקום להתערבות מצד הרשות במקרים כאלו ? אם כן על בסיס איזו תקנה ?
יש לי שאלה בנוגע לסעיף ההון העצמי בחברות ציבוריות בישראל המדווחות לפי ה- IFRS:
לעתים מצוין ההון העצמי ללא הפרדה בין ההון שמיוחס לבעלי המניות לבין הזכויות שאינן מקנות שליטה ולעתים מבוצעת הפרדה כאמור.
במקרים בהם מבוצעת ההפרדה, לצורך חישוב ההון העצמי "האמיתי" של החברה (כלומר - השווי המאזני פר מניה) האם נכון יותר להסתמך על ההון שמיוחס לבעלי המניות או על ההון העצמי הכולל? אם נכון יותר להסתמך במקרים כאלו על ההון העצמי שמיוחס לבעלי המניות, אז הנתון שמתייחס להון העצמי הכולל משקף בפועל הון שאינו שייך באמת לחברה, וכן במקרה כזה לא ברור מהו החלק היחסי של הנכסים וההתחייבויות המיוחסים לבעלי המניות (להבדיל מאלו המיוחסים לזכויות שאינן מקנות שליטה) - דבר שיכול להשפיע על חישובים נוספים כגון הון עצמי למאזן וכו'.
עוד שאלה - האם גם ב- GAAP האמריקאי יש אבחנה כאמור בין סוגי הון עצמי או שזו "המצאה" של ה- IFRS?
אודה לכם אם תאירו את עיני בנוגע לסוגיה.
בהמשך לשאלה הקודמת שלי (54) - כאשר מחשבים הון עצמי למאזן, סך נכסים שוטפים נטו למניה ויחסים פיננסיים נוספים בנוגע לחברת אחזקות האם נכון יותר להסתמך על הדו"חות המאוחדים או על המידע הכספי הנפרד המתייחס לחברה האם?
ובארה"ב, לקראת החזרה לבית הספר ועונת החגים שבאה אחריה, היבואנים הגדולים של סחורות מוגמרות (בגדים, צעצועים וכו') מרגישים מחסור גדול במכולות ומחירי יבוא מתייקרים.
מהסיבות הלא הנכונות (רמז: מי שנכווה ברותחין …). המשבר עדיין כאן:
http://www.lloydslist.com/ll/sector/containers/article341566.ece
מישהו כאן קרא את Buffett Beyond Value ויכול לתת חוות דעת ב-6 מילים?
מצורף קישור לוידוי של אליס שרודר (כותבת הביוגרפיה הרשמית של באפט) בבלוג שלה לגבי היחסים הצוננים בין באפט לבינה בעקבות הספר שכתבה.
http://www.aliceschroeder.com/blog/am-i-bitter
שרודר העדיפה לתאר את דמותו המורכבת של באפט באופן ביקורתי, מקורי ועצמאי, ולא לחזור שוב על כל האמור בספרים הרבים שנכתבו עליו בהם הוא מוצג באור הרבה יותר חיובי ופשטני שחוטא לאמת. במובן הזה אני חושב שיש לא מעט דמיון לבלוג הזה - הרבה יותר קל לחזור שוב על כל מיני כותרות שטחיות שמצויות בעיתונות הכלכלית על גווניה השונים, והרבה יותר נדיר למצוא כתיבה עצמאית וביקורתית שבאמת נותנת לקורא ערך מוסף כפי שקיימת כאן.
נ.ב. - אשמח אם מישהו יענה על שאלותי הקודמות (54 ו- 55). אף שמדובר ככל הנראה בשאלות פשוטות ובסיסיות ולא מתוחכמות במיוחד, אלו עדיין דברים בסיסיים שיכולים לסייע לא רק לי אלא גם לקוראים נוספים בניתוח דו"חות.
ל-54: אתה יכול להגיע לתשובות באמצעות חיפוש פשוט בגוגל (נסה minority interest GAAP IFRS). תמיד עדיף לנסות לבד. בכל אופן, ההבדל בין הצגת זכויות המיעוט בין ה-GAAP לבין ה-IFRS הוא שלפי ה-GAAP זכויות המיעוט הוצגו מחוץ לסעיף ההון, בסעיף ביניים ולפי IFRS זה נכנס לתוך סעיף ההון, אך מבוצעת הפרדה בין הזכויות בתוך סעיף ההון. לענין חישוב המכפיל המאזני, ההגיון אומר להמשיך לנהוג לפי ה-GAAP. בכל הקשור ליחסים אחרים - זה תלוי ביחס הנבחר, אבל בעיקרון יש לשמור על טיפול דומה במונה ובמכנה.
ל-55: תלוי מה אתה מנסה לבדוק. שוב - הגיון בריא ולשמור על טיפול דומה במונה ובמכנה.
ל-58: הפוסט הזה לא חדש והיו עליו דיונים לא מעטים ברשת. לבאפט יש חשבון פתוח מול שרודר וזה משפיע על הכתיבה שלה. לא לחיוב.
58: בה בשעה שכדור השלג אולי חושף פתח לעולמו הרגשי והתרבותי של באפט הרי הוא מאכזב ביותר בתובנות שהוא לא מספק לפילוסופיית ההשקעות של באפט במיוחד בהתחשב בגישה חסרת התקדים שהייתה לשרודר לבאפט. לטעמי הספר מוחמץ ומאמציה התבזבזו לריק.
ל 54: האמת שאף פעם לא חשבתי על זה, שאלה יפה. לטעמי, עדיף לנטרל את זכויות המיעוט כי מדובר בחלק מההון העצמי שאינו משוייך למי שיקנה את המניה, כלומר לבעלי המניות הרגילים. אפשר להסתכל על זה מהכיוון ההפוך: שווי השוק של ההון העצמי מחושב כשווי הפעילות פחות חוב פיננסי נטו, פחות שווי שוק של זכויות המיעוט. כלומר, זכויות המיעוט מנוטרלות מהחישוב.
בהמשך לכך, אם עוסקים למשל ב-ROE, אני סבור שאתה תהיה חייב להשתמש ברווח הנקי המשוייך לבעלי המניות ולא ברווח הנקי המדווח, בהמשך לעניין העקביות שעודד ציין.
אורי, דעתך?
ל-54 ו-59: היוזמה להכניס ת המיעוט תחת כנפי ההון העצמי היא של האמריקאים, סירקה 1995.
ל-61, כפי שאתה אמור לדעת, אני מסכים: להגיע לשווי ההון העצמי משווי פעילות צריך להפחית זכויות מיעוט — והסיווג החשבונאי של המיעוט לא צריך להשפיע על המהות הכלכלית שלו. ועל זה נאמר:
מאט טאיבי על רפורמת דוד-פרנק
http://www.rollingstone.com/politics/news/17390/188551?RS_show_page=0
Congress took a long, hard look at the shape of the modern American economy –and then decided that it didn't have the stones to wipe out our country's one dependably thriving profit center:
theft.
הייתי מעוניין לקבל לינק לאתר שבו מתפרסמות המניות שבאפט מחזיק
ו
ל-64: ראה כאן
הכל מנקודת המתבונן. תשובה "ויתר".
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=mr20100817_742851
מישהו יכול לתאר מה היה קורה אילו החתמים היו צריכים להתשמש באותה התחייבות חיתומים אילו הציבור לא היה מופיע.
ל-66: שי, בדומה - הפסטיבל היחצני האחרון על דנקנר.
עודד לפחות בעניין דנקנר הייתה התייחסות יפה של דה מרקר:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100816_1184683
אני בוחן את האפשרות לשורט אפל (AAPL).
הסיבה העקרית, חוסר האמונה שלי כי החברה תצליח לשמר את ההייפ האדיר סביב מוצריה העיקריים (בעיקר בסלולר, לנוכח כניסתה של אפל ו-HTC (האם נסחרת?) לשוק בעוצמה ולדעתי טכנולוגית כבר עקפו את האייפון).
מה שמעניין זה כאשר אני מסתכל על מחיר החברה ביחס למכפיליה הנוכחי והצפוי, אני רואה תמחור "סולידי" (14-18).
זה מעניין כי מדובר בחברת צמיחה מדהימה.
השאלה, האם גם השוק מביע את אותה סקפטיות שאני מעלה כאן?
אורי, שימתי לב מאתמול שלא ניתן לצפות בכתבות שלך שהיו מפורסמים באתרך "תשקיף"?
תינתן אפשרות לצפות מהם?
:-)
אודה על התייחסות
ל-70: האתר עובר רה-ארגון. חלק מהכתבות יעברו ל-BSM.
כיצד אתם מגדילים את הסיכוי שלכם להיות בצד הנכון של הטרייד?
מבחינה היסטורית-סטטיסטית להיות משקיע ערך אמור לשים אותך בצד הנכון של הטרייד, כלומר לקנות מכפיל הון נמוך, מכפיל רווח נמוך וכו', או כמו שגריינוולד מלמד את אסטרטגית החיפוש
"Ugly, traded-down, cheap, boring".
דברים נוספים שיכולים למקום משקיע בצד הנכון של הטרייד הוא לקנות כאשר ה-Insiders קונים, לקנות כאשר משקיע אקטיבית נכנס לתמונה (בהנחה והדבר עוד לא השתקף במחיר), המג'יק פורמולה וכו'.
למרות זאת, למשקיע שבוחר מניות ולא קונה דלים מהסוגים הנ"ל אני חושב שקשה מאוד להיות בצד הנכון של הטרייד, יש הרבה משקיעי ערך וקרנות מכל הסוגים והגדלים וקשה למצוא אדג' על אחרים.
מעניין אותי לדעת מה אתם עושים כדי להגדיל את הסיכוי שלכם להיות בצד הנכון של הטרייד?
עודד, אם אני מבין נכון הגישה שלך בהשקעות בשותפות היא דומה לגישה של גלן גריינברג/תום רוסו וכו' אחזקה ארוכה טווח בחברות מבוססות בתעשיות שלא צפוי בהם שינוי ביסודות העסקיים ("עסק מעולה במחיר טוב"), אך האם בהשקעות שלך שלא בשותפות אתה נוקט בגישה שונה?
רפי,
סחטיין עליך…
ציטוט:
מצחיק, אבל בדיוק סיימתי לכתוב על
•
"טובת בעלי מניות" ברשומה נפרדת שמתייחסת לעוד ישראלית אחת.
טובת בעלי מניות נמדדת לאורך זמן. מי יתקע לידך שדלק נדל"ן לא תפסיד הרבה יותר מהפרת ההסכם? זה הרי מה שהיא עשתה. היה הסכם - והיא לא רוצה לקיים אותו, לכאורה שלא כדין. מה לגבי מוניטין? כיצד היא תתמודד עם עסקאות עתידיות? כיצד תיראה לעומת רוכשים מתחרים אחרים? ומה לגבי השלכות משפטיות שיהיו למעשיה? האם אתה מוכן לקבוע שהעניין יסתיים בכמה מיליוניפרנק מסכנים? אני לא ראיתי את ההסכם, אבל אני לא כל כך בטוח, ואם תשאל אותי - אז היתה כאן התנהגות לא אחראית מצד המנהלים לא אחראים. הם הרי התגאו, כבר בחתימה, שהמשבר בשוק האשראי, שהיה קיים כבר אז, רק ייטיב עמם. לדעתי הלא קובעת והלא חשובה - ספורים ימיו של המנכ"ל.
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1113500&r=1
וזה..
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000584726&Fromelement=TalkofDay
תהיה בקשר..
אם כבר שמת תמונה של מפתח זהב. למה לא תדבר על הזהב בימים היסטוריים אלו
ראיון מעניין היום בדמרקר עם אורי הרשקוביץ
אשמח לשמוע תובנות על הנכתב, למשל מה אתם חושבים על צורת עבודתו?
על דעותיו על ענף הפארמה?
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416925,00.html
מישהו יכול להסביר למה הנגיד אומר זאת ?