מעשה במפתחת שבבים לאחסון מידע ברשתות ששמה "QLOGIC", שיום בהיר אחד ב-2003 החלה לכווץ את דו"ח תזרים המזומנים הרבעוני. ראו זאת אנליסטים בבית ההשקעות גולדמן סאקס ורשמו לפניהם כי המתכונת המכווצת מעלימה מידע חשוב מציבור המשקיעים. במארס 2004 כתבו האנליסטים ההמומים בדו"ח שדירג את איכות הגילוי ורמת השקיפות של 14 חברות טכנולוגיה, כי "QLOGIC היא החברה היחידה שאנחנו מסקרים שאינה מפרסמת דו"ח תזרים מלא ברבעונים".

מעשה ביצרנית תרופות גנריות ששמה "טבע", שכמו QLOGIC נסחרת אף היא בנאסד"ק, שיום בהיר אחד ב-2001 החלה להשמיט פירוט משמעותי מדו"ח התזרים הרבעוני, ובאותה הזדמנות חדלה לפרסם דו"ח רבעוני על השינויים בהון העצמי. עשרות אנליסטים אמריקאים מסקרים את טבע ומאות משקיעים מוסדיים אמריקאיים מחזיקים בה, אך המנהל הפיננסי של טבע דן זיסקינד אומר כי עד היום איש לא התלונן.

זיסקינד אומר כי ב-2001 בדקה טבע ומצאה שהמתכונת המקוצרת הייתה מקובלת בארה"ב. ואולם, כפי שמעידים האנליסטים של גולדמן סאקס על הדו"ח המכווץ של QLOGIC, המתכונת המצומצמת של דו"ח התזרים שאותו מפרסמת טבע ברבעונים מהווה כיום חריג בולט בנוף הדיווח האמריקאי. גם השמטת דו"ח על שינויים בהון עצמי מהדיווח הרבעוני היא חריג.

הנהלת טבע החליטה לצמצם את הפירוטים בדו"ח התזרים בראשית 2001, בעקבות חוק הרישום הכפול שהעבירה כנסת ישראל ב-2000. עד להצטרפותה לרישום הכפול, פירסמה טבע דו"ח תזרים מלא מכוח הדין הישראלי. השיקולים שהביאו את מנהלי טבע להחלטה מצמצמת דיווחים כשנה לפני פרוץ גל השערוריות בארה"ב, אינם רלוונטים כיום: ברור כי באקלים הנוכחי בארה"ב שלאחר סרביינס-אוקסלי טבע לא היתה מקבלת אותה מלכתחילה.

אנליסטים אמריקאים אמורים לגלות רגישות רבה לרמת הפירוט בדוח התזרים. חלק ניכר מהם ביקש אז מהמועצה האמריקאית לתקינה החשבונאית לחייב חברות לפרסם דו"ח הערוך במתכונת "ישירה", שבה השורה העליונה בחישוב התזרים התפעולי היא תקבולים מלקוחות והשורות אחריה מפחיתות תשלומים לספקים השונים. ואולם המועצה החליטה על מתכונת "עקלקלה", שבה השורה העליונה היא הרווח הנקי והשורות מתחתיה מתאמות את הרווח הנקי לתזרים התפעולי.

בדברי ההסבר לתקן כתבה המועצה כי אנליסטים הסכימו ש"רמת פירוט" גבוהה של ההתאמות תפצה על היעדר הצגה ישירה, ובתקן עצמו עודדה המועצה את החברות לפרט כמה שיותר. פירוט ההתאמות השונות חשוב למשקיעים, גם מכיוון שחלק מההתאמות משקפות בדרגה כזו או אחרת השפעות ארעיות על התזרים התפעולי. עד הרבעון השלישי של 2000 הציגה טבע 14 שורות התאמה. החל ברבעון הראשון של 2001 היא מקבצת אותן לשתי שורות בלבד.

ארבעה חודשים לאחר פרסום הביקורת של גולדמן, שבה QLOGIC לפרסם דו"ח תזרים מלא ברבעונים. זיסקינד אומר כיום כי "אין דבר עקרוני בפרסום דו"ח תזרים מקוצר, ואינו רואה סיבה מדוע טבע לא תשוב לפרסם דו"ח רבעוני מלא, במתכונת הדו"ח השנתי, לכל המאוחר ברבעון הראשון של 2005".

טבע רשומה למסחר בארה"ב כ"מנפיקה זרה", וככזו היא כלל אינה מחויבת לפרסם מידע רבעוני. תלונות על הדיווח הרבעוני של טבע לציבור יכולות להיות רק בהשוואה לפרקטיקת הדיווח של חברות אמריקאיות מקומיות. התלונות האלה לגיטימיות, משום שטבע עצמה יצרה עם השנים ציפיות - שבדרך כלל היא עומדת בהן - כי הדיווח הכספי שלה יהיה בהיקף ורמת פירוט של מתחרותיה האמריקאיות. הציפיות האלה מתבקשות מאליהן, משום שטבע, עם שווי שוק של כ-16 מיליארד דולר, היא חברת ענק במושגים אמריקאיים. זיסקינד עצמו אמר באוגוסט לעיתונות כי "כבר מזמן הפסקנו להיתפס בארה"ב כחברה ישראלית".

ואולם במהלך שלוש השנים שחלפו מאז אותה החלטה מצמצמת בראשית 2001, העמיקו פערי הדיווח בין טבע למתחרותיה עוד יותר. בעוד המתחרות, ברוח התקופה, הרחיבו את הגילוי הרבעוני בסוגיות חשבונאיות הנחשבות קריטיות בענף התרופות הגנריות, טבע קפאה על שמריה.

יצרניות תרופות רושמות בדרך כלל הכנסה ממכירות לסיטונאים בעת המשלוח, על אף שהן מחויבות חוזית, או מתוך נוהג עסקים, לתאם רטרואקטיווית מחירים כלפי מטה, בהתאם לתנאי השוק שישררו לאחר המשלוח. היצרנים מעניקים לסיטונאים גם זכויות החזרה מופלגות. רישום ההכנסה בעת המשלוח לגיטימי, על אף שסיכונים מהותיים נשארים עם היצרן, כל עוד מסוגל היצרן לאמוד באופן סביר את השפעת תיאומי המחיר וההחזרות. האומדנים לסכומי ההתאמות וההחזרות הצפויים נרשמים כהפרשות במאזן כנגד הפחתה מסכום המכירות. התאמה להפרשות כתוצאה מעדכון אומדנים לאחר המשלוח נרשמת כהפחתה ממכירות הרבעון בו מבוצעת ההתאמה.

הסיכון הכלכלי והחשבונאי הוא כי תיאומי המחיר שמעניק היצרן לסיטונאים בפועל - במקרים מסוימים חודשים רבים לאחר המשלוח - יהיו שונים מהותית מההפרשות שנאמדו ונרשמו בעת המשלוח. בגלל מסובכות המתודולוגיה לקביעת האומדנים ורגישותם לשינויים קטנים בהנחות סוביקטיוויות, שיטת הרישום והעדכון של הפרשות לתיאומי מחיר נחשבת "מדיניות חשבונאיות קריטית" בענף התרופות הגנריות.

בדו"ח השנתי שלה תחת הכותרת "מדיניות חשבונאית קריטית", מסבירה טבע כי בענף התרופות נהוג להעניק לסיטונאים התאמת מחיר המכונה shelf stock כשמחיר השוק של תרופה הנמצאת ברשותם יורד. ההתאמה מוענקת בעבור כל מלאי המפיצים של אותה תרופה. אחת הסוגיות החשבונאיות בנוגע להתאמה זו היא מתי יש לעדכן את ההפרשה בגינה. טבע כותבת בדו"ח השנתי כי "סכום ההפרשה נקבע בשעה שהמחיר יורד". חברות אחרות כותבות כי הן מעדכנות את ההפרשה קודם לכן, כשהן צופות כי המחיר יירד.

נראה כי המדיניות המתארת בדו"חות החברות האחרות תואמת יותר כללי חשבונאות מקובלים. לשאלה אם טבע אכן מעדכנת את הפרשת ה-shelf stock רק כשיורד המחיר בפועל, עונה זיסקינד כי טבע מעדכנת את ההפרשה לפני הירידה בפועל כשהיא יכולה לצפות מראש ירידה משמעותית במחיר תרופה, כמו למשל במצב השכיח שבו תקופת בלעדיות עומדת להסתיים וידוע על כניסת תרופה מתחרה לשוק. בשאר המקרים, ירידות המחיר אינן מהותיות ואינן ניתנות לחיזוי, כך שרישום בעת הירידה בפועל עדיף.

תיאור המדיניות החשבונאית הקריטית בדו"חות טבע אינו תואם אם כך את המדיניות השמרנית יותר בפועל. הפער הזה, שנסחב לדו"חות 2003 מדו"חות 2002, עשוי להעיד כי משהו מן הזלזול הישראלי בתיאורים מילוליים חשובים בדו"חות הכספיים דבק אפילו בטבע ה"אמריקאית".

נתק מהותי יותר בין דו"חות טבע לאלה של מתחרותיה מתגלה במיקום ההפרשות במאזן. מתחרות אמריקאית מובילות, כמו MYLAN ,IVAX ,PAR ,BARR ,WATSON, וכנראה רובן המכריע של יצרניות תרופות, מפחיתות את ההפרשות בגין תיאומי מחיר לסיטונאים והחזרות מהם מיתרת הלקוחות בצד הנכסים. טבע רושמת את ההפרשות בצד ההתחייבות. מדובר בהפרשות מאד מהותיות, שנכון לסוף 2003 הגיעו אצל טבע לכ-20% מיתרת הלקוחות. אצל חלק מהמתחרות מגיע השיעור לכ-50%.

לנו נראה כי השיטה האמריקאית נכונה יותר, בין השאר כי גם הפרשה סטטיסטית לחובות מסופקים נרשמת כהפחתת יתרת לקוחות. ואולם זיסקינד אומר כי שתי השיטות קבילות. לא ברור מדוע טבע בחרה דווקא בשיטה המנפחת את יתרת הלקוחות, וכך מרעה באופן משמעותי את היחס הפיננסי החשוב ימי לקוחות, האומד את הפער בין מועד ההכרה בהכנסה למועד הגבייה.

בתשובה לשאלה אם אין זה עדיף לאמץ את השיטה המקובלת בענף כדי לאפשר למשקיעים להשוות טוב יותר בין ביצועי טבע למתחרותיה, עונה זיסקינד כי לטבע אין העדפה בין השיטות, ולכן קרוב לוודאי תיישר בקרוב קו עם הענף. שינוי סיווג ההפרשות ישפר את היחס ימי הלקוחות של טבע בכ-20%, מכ-100 ימים ל-80 ימים.

תהום עמוקה עוד יותר בין טבע למתחרותיה נוצרה בשנים האחרות בתחום הגילוי הרבעוני על יתרת ההפרשות. חברות בולטות בענף, כמו MYLAN ,IVAX ,PAR ,BARR, וכן חברות קטנות יחסית שאתן קשורה טבע בהסכמי שיתוף פעולה כמו IMPAX, מגלות את יתרת ההפרשות בדו"חות הרבעוניים בדרגות פירוט שונות. הן עושות זאת בביאורים של הדו"חות הנסקרים על ידי רואי החשבון, ולא סתם בסקירת המנהלים. טבע אינה מגלה את ההפרשות ברבעונים וכלל אינה מתייחסת אליהן.

בדו"ח הרבעוני האחרון של MYLN, יצרנית האמריקאית הגדולה ביותר של תרופות גנריות, השינוי ביתרת ההפרשות מופיע גם כשורת התאמה נפרדת בדו"ח תזרים. הקשר הזה בין דו"ח תזרים לגילוי בביאורים מעורר חשש כי אותו מצב נפשי שהוביל את הנהלת טבע לכווץ את דו"ח התזרים הרבעוני ב-2001, עדיין שריר וקיים. זיסקינד מרגיע ואומר כי על אף שהתקנות אינן דורשות גילוי רבעוני זה, הוא אינו רואה סיבה מדוע טבע לא תדווח אף היא על יתרת ההפרשות בדו"חות הרבעונים, לא יאוחר מהרבעון הראשון של 2005.

בשנה האחרונה רווחת תופעה בארה"ב שבה אנליסטים של ה-sell side מדרגים גם את רמת הגילוי של החברות שאותן הם מכסים. בנוסף לגולדמן סאקס, גם מריל לינץ' ומורגן סטנלי נזפו באחרונה בחברות שנורמות הגילוי אצלן נפל מהמקובל בענף. על פי ה"וול סטריט ג'ורנל", ההערות של ה-sell side, האמור להתרכז בתחזיות ופרסום המלצות קנייה ומכירה, אפקטיוויות יותר מההערות המסורתיות של אנליסטים העובדים בעבור משקיעים מוסדיים (buy side). יש הטוענים כי חדירת בתי ההשקעה לתחום ההערות והנזיפות נגועה בניגודי עניינים, אם כי מרבית המשקיפים, לדברי העיתון, "פשוט שמחים שהחברות משפרות את הגילוי, ולא חשוב מאיזו סיבה". גם אנחנו שמחים שטבע מתכוונת לשדרג בקרוב את הדיווח הרבעוני.